1. הכירו את הצי שלכם, הכירו את האתר שלכם: תכנון חסר רחמים מנצח

תזלזלו במציאות של הצי או האתר שלכם, ותשלמו על כך בבקבוק צוואר ובשדרוגים יקרים. התחילו מ:

• בדיקת רכבים: תעדו את כל מידות האוטובוסים, מהקומותיים הגבוהים ועד המפרקיים הארוכים ביותר. המתחם שלכם צריך להיות גדול מהנדרש—not להפך.
• יכולת גידול: תכננו עודף של 20%—הצי של מחר לא יהיה קטן יותר.

התפוקה היא הכול. אל תתנו למחזור שטיפה של 7 דקות לחנוק מבצע של 200 אוטובוסים. חשבו כך:

מספר שטיפות יומיות = (שעות פעולה × מספר תחנות) / זמן מחזור

מגבלות שטח הן לא תירוץ—הן הזדמנות תכנונית. בדקו איכות מקורות מים, רישוי ניקוז, שיפוע האתר, סיכון הצפה ועונתיות. מדלגים על סקר שטח מעמיק? טעות של מתחילים.

2. בחרו את סוג התחנה הנכון: פתרון גנרי לא מתאים לאף אחד

תסתפקו בפתרון גנרי, והתחנה שלכם תהפוך במהירות לחוליה החלשה. הדרישות המבצעיות של הצי הן אלה שמכתיבות את הבחירה:

• מתקן מעבר (Drive-Through Gantry): לתחנות עם נפח גבוה. מינימום תמרון, זמינות מלאה.
  רוצים תפוקה מקסימלית? ראו את KKE 501 Fleet Bus Washing.
• מערכות מברשות/גלילים קבועות: אידיאליות לציים עם אחידות. ניקיון אחיד לאוטובוסים עירוניים ובינעירוניים.
  בדקו את KKE 403, KKE 503 או KKE 504.
• מערכות גנרט נייד: שליטת הגמישות—מושלם לתחנות לא אחידות או צי משתנה.
• שטיפה תחתונה/שוליים: לא מותרות אם חשובה לכם קורוזיה ובטיחות. שלבו או שלמו ביוקר בתחזוקה עתידית.

רבות מהתחנות משלבות: שטיפה אוטומטית מהירה יומית, בתוספת תחנת יד לניקוי עמוק וכלים מיוחדים.

רוצים יתרון פנימי? מערכות שטיפה לצי רכב: שליטה בניקיון, חיסול השבתות ומקסימום החזר השקעה

3. זרימה ובטיחות: הפריסה הסודית לרווח מרבי

הפריסה קובעת אם התפוקה תצנח או תמריא. אל תמדדו לפי אוטובוס בודד—תכננו לעשרות בזה אחר זה, בבטיחות.

• מידות אופטימליות: 14–16 מטר לאוטובוס עירוני, 20–22 מטר למפרקיים. אזורי חיץ—חובה.
• גובה נקי: בין חצי מטר למטר תקרה פנויה—5.5 מטר לתחנה הכוללת מתזים למפלסים כפולים.
• תנועת רכבים: תנועה חד-כיוונית. תורים מחוץ למתחם הראשי. שבילים נפרדים ובטוחים להולכי רגל.
• בטיחות מפעילים: כל קיוסק עם ראות של 360°, מופרד ממכשור השטיפה וכלי הרכב בתנועה.

חשבו לטווח רחוק—השאירו מרווח להוספת תחנות בעתיד, לא לכאבי ראש. מאסטר שטיפה עירונית: המדריך הנועז